daniel-lerman-D8O0MzCkZTU-unsplash_2.jpg

מיפוי פרסונות של זקנים בבידוד

ניתוח צרכי האוכלוסיה המבוגרת בתקופת הסגר, כתשתית לפיתוח מענים על ידי הג׳וינט

הפרוייקט בוצע במסגרת Q Behavioural Thinking

רקע

עם הכניסה לסגר הראשון של מגפת הקורונה, חברנו לארגון ג׳וינט אשל, אשר בעתות שגרה עוסק בפיתוח ותכנון שירותים לאוכלוסייה המבוגרת בישראל. לאור מצב החירום, נדרשו בארגון לגבש המלצות מהירות למשרדי הממשלה ביחס לאופן בו נכון לסייע לאותם מיליון זקנים בבידוד.

סגר_קורונה_ביום_העצמאות_ה-72.jpeg
haydn-golden-WUbFp7l75Bs-unsplash_1.jpg

האתגר

הנחת המוצא בארגון היתה שבידוד משפיע באופן דרמטי על כלל אוכלוסיית הזקנים. עם זאת, היה ברור שהוא משפיע באופן שונה על קבוצות שונות. ולכן, הארגון נדרש להגדיר את תתי הקבוצות הנפגעות במיוחד, ולאפיין את צרכיהן. זאת כתשתית לגיבוש המלצות מוכוונות אימפקט.

במסגרת הפרוייקט, סייענו לג׳וינט ביצירת תשתית זו.

הזיהוי

בשלב הראשון הוגדרה במשותף ״קבוצת העניין״ על בסיס 3 פרמטרים מרכזיים: גודל, עוצמת הפגיעה לאור הסגר, ומידת היכולת של הג׳וינט לסייע. הקבוצה שנבחרה היתה ה״זקנים השבריריים״ אשר כוללת אנשים שנמצאים במצב הביניים התפקודי שבין עצמאי לסיעודי, ומונה כ-200 אלף איש בישראל.

Screen Shot 2020-04-12 at 14.09.54_1.png
F201026NS15_1_edited.jpg

המחקר

בשלב השני בוצעה עבודה לזיהוי ואיפיון של תתי קבוצות בתוך קבוצת השבריריים. תהליך זה בוצע באמצעות סדרת ראיונות עומק עם אנשי מקצוע שונים (רווחה, בריאות וכו׳), שלהם הכרות ישירה ועדכנית עם אוכלוסייה זו ומצבה בתקופת הסגר.

התוצר

תוצר עבודת המחקר כלל מצגת ובה מספר פרסונות - דמויות פיקטיביות המייצגות קבוצה של אנשים שלהם צרכים ומאפיינים משותפים. עבור כל פרסונה תוארה סוג הפגיעה שהיא חווה בעקבות הסגר, הצרכים שעולים מכך, והאפיקים שבאמצעותם ניתן לסייע לה. המידע הוגש באופן תמציתי אך מוחשי המספק תשתית אפקטיבית לפיתוח מענים.

לשם המחשה, אחת הפרסונות שאותרו היתה ״רחל הסבתא״. הסגר הפריד את רחל ממשפחתה המהווה את מקור המשמעות הדומיננטי בחייה. עבור רחל אותרו מספר אפיקי סיוע שונים שבהם יכול להשתמש הג׳וינט, בעודו מגבש את המלצותיו.

ekaterina-shakharova-L4nwL3195U0-unsplash.jpg